מסלול חיי אהוד קדיש

View מסלול חיי אהוד קדיש in a larger map

תולדות אהוד קדיש

ילדות
סבי, אהוד קדיש, אבא של אמא שלי, נולד ב-1929 ב-17 למרץ בפתח תקווה, ישראל. שמות הוריו הם ריבקה אמו ויהודה אביו. לסבא יש אח אחד ושמו בן עמי. יהודה אביו, היה פרדסן כלומר, עבד בפרדס ואמו, ריבקה הייתה עקרת בית. סבי חי כמו ילד רגיל בשנות ה-30, הלך לגן, לביה"ס ושיחק משחקים כמו "מחניים", "מקלות" שזה כמו הקפות רק עם מקל, "חמור ארוך" שזה משחק שבו יש שתי קבוצות, הילדים באחת הקבוצות מתכופפים אחד אחרי השני בשורה ארוכה וכל אחד מהקבוצה השנייה קופץ על כל השורה ואם הילדים בשורה נופלים הם מפסידים, הוא שיחק גם משחק שאז נקרא "סוסים" שזה מה שאנחנו היום משחקים בבריכה שילד אחד עולה על הכתפיים של השני והזוג מנסה להפיל את הזוגות האחרים. פעם כש"הבריז" מהשיעור הוא שיחק הקפות והיה לו חור בפה מהמקל וירד לו הרבה דם וכשאבא ואמא שלו הגיעו הם כעסו כי ברח מהשיעור וכי לכלך את החולצה. בגיל 7 חפר בור עם חבר והחבר נכנס לבור וסבא אמר לו שאם יכנס הוא ירביץ לו עם מעדר, החבר נכנס וסבא הכה אותו עם מעדר בראש. מרוב פחד שיתפסו אותו, סבא שלי ברח לגג ונפל על עץ לימונים. נכנסו לו הרבה קוצים רעילים ובסופו של דבר שניהם שכבו זה ליד זה בבי"ח. אגב, בגיל 60 סבא נותח בגלל דלקת קשה בברך והוציאו לו ממנה קוץ של... עץ לימונים. כשהיה בביה"ס קיבל כל שנה טוב מאד במוסיקה כי המורה לא רצה לשמוע אותו שר ובגלל שלא שר קיבל טוב מאד כל שנה. העבודה הראשונה שלו הייתה בגיל 13 וחצי במטע תפוחים. הוא סחב שקים לבית האריזה והוא וחבר שלו קיבלו בתמורה חצי לירה. באותו יום רצו ללכת לקולנוע אבל נרדמו ליומיים ופוטרו כי לא הגיעו לעבודה.
החגים באותה תקופה היו נחגגים כמו היום. בפורים היו מתחפשים לשוטרים, גמדים וכו' ובפסח היו עושים סדר. בבר מצווה כולם חגגו בבית כנסת. המתנות היו או ספרים או בגדים, המכנסיים הראשונים שקיבל שלא היו חאקי קיבל בבר מצווה. בימי הולדת עשו מסיבה קטנה עם החברים והמשפחה.

סבא מצטרף להגנה

כשסבא היה בן כ-13 רוב "הבחורים" בגילו של סבא היו חברים בתנועת "ההגנה". לימדו אותם קפא"פ- קרב פנים אל פנים, להגנה עצמית. סבא היה חבר בתנועת הנוער "מכבי צעיר". בתנועה היה נפגש בימי שישי לקבלת שבת, היה רוקד ריקודי עם ומשחק בלילה. הם היו מלווים את הבנות הביתה. הייתה ילדה אחת שגרה ב"הר החול" שזו שכונה מאד יוקרתית בפתח תקווה של היום. בשבת היו משחקים כדורגל, הוא היה הולך למשחקים של "מכבי אבשלום פ"ת" שהוא "תקוע" איתם עד היום.
סבא עובר לארצות הברית

בגיל 14 וחצי נסע עם אביו יהודה לארה"ב. אמו ריבקה נשארה בארץ בגלל שאחיו היה בצבא. אביו היה צריך לעבור ניתוח בכליות בארה"ב. הוא נסע ברכבת מראש העין לפורט סעיד במצרים ומשם נסע לקהיר ושם ביקר בפירמידות ובספינקס. בשנת 1944 עלה על אוניית מסע ממצרים ונסע בשיירה במשך שבועיים עד מיצר גיברלטר, האונייה נסעה בזיגזגים בגלל שחששו מצוללות ופיגועים. ממיצר גיברלטר המשיכו בשיירה ונסעו לכיוון ברזיל ומשם עלו צפונה. המסע ערך כ-8 שבועות. סבא למד מהאמריקאים בספינה לשחק פוקר ובלאק ג'ק .
הוא הגיע לניו יורק באמצע הלילה וירד מבול. משם נסע לקונטיקט לדודה שלו ונשאר שם לבד חצי שנה כי אבא שלו נסע לניתוח במקום אחר. הוא למד בבית ספר בארה"ב והיה לו מוזר כי כל הבנות הלכו ם עם עקבים ואיפור וכולם שם דיברו אנגלית. אחרי שאביו חזר עבר לבוסטון לאח של אביו שהיה לו בית חרושת למכנסיים. הוא הלך לבית ספר ובו היו 40% כושים, 50%אירים, השאר מעורבבים ורק יהודי אחד- הוא. אמו ואחיו הגיעו והוא סיים את התיכון בבוסטון.

הפגישה עם סבתא

בגיל 16 פגש את סבתא כשהוא הדריך אותה בתנועת- "הבונים". ההורים של סבתא רצו לשדך לה מישהו יהודי ותנועת הבונים הציעה את סבא. סבתא נפגשה איתו והם אהבו אחד את השני והמשיכו להתראות ונהפכו לחברים. מאז הם ביחד.

החזרה לארץ במלחמת השחרור

סבא חזר למלחמת השחרור, בדרך הורידו את האוניה בבירות וישב שם 6 שבועות בשבי בבעל-בק.ביום הכרזת המדינה היו באונייה בין יוון לבירות. אחרי לחץ אמריקאי החזירו אותם לאמריקה. כשחזר לארה"ב מלבנון, קיבל הודעה לא לדבר עם אף אחד ולא לומר כלום עד שיפגוש עורך דין מסוים. כשהאונייה עגנה בניו יורק עלה על האונייה העורך דין שלו שהיה נציג של מדינת מסצ'וסטס בקונגרס והוא בה לייצג אותו נגד ממשלת לבנון היות ויצא לארץ מבוסטון. אותו עורך דין היה ג'ון קנדי. מארה"ב חזר שוב לאירופה ועלה ארצה באוניית מעפילים ושם היה אחראי על המטבח כי פתח קופסאות שימורים הכי מהר.הוא הגיע ארצה "בתקופת ההפוגה הראשונה" והעבירו אותם מהאונייה בסירות לנהרייה בכדי שלא יראו שיש על האונייה צעירים. מנהרייה הגיע לפתח תקווה.

כשחזר לארץ גר בפתח תקווה והתגייס לצה"ל. סבא רצה להתגייס ליחידה "שועלי שמשון" כי היו לו כמה חברים ביחידה אבל צה"ל החליט שהוא מתאים למחנה צריפין. כשהגיע למקום נודע לו שצירפו אותו לקבוצת הגולים (הגולים היון אנשי אצ"ל שחזרו מבתי כלא בריטים בקניה והיה להם ניסיון צבאי, היחידה הייתה יחידה מובחרת בצה"ל). עם הקבוצה הלך לקורס של מרגמות כבדות (אולי התייחסו אליו בתור מישהו בעל רמה יותר גבוהה למרות שלא היה לו ניסיון צבאי כי דיבר אנגלית). בזמן הקורס שנמשך כשלושה חודשים, כמעט כל שבוע בשבתות כשלא יצאו לחופשה מנחם בגין בא לבקר את היחידה. אחרי שסבא גמר את הקורס, קיבל פקודה מצה"ל שהוא צריך לעבור ל"שועלי שמשון", סבא ביקש לא לעבור ל"שועלי שמשון" כי כבר התרגל ליחידה שלו אבל הוא קיבל פקודה שהוא חייב לעבור גם אם הוא לא רוצה.
כשהיה בן 20, היות והמלחמה נגמרה החליט להשתחרר מצה"ל ולחזור ללימודים בארה"ב. הוא גר בבוסטון ולמד בביה"ס Wentworth institute" במשך שנתיים תכנון וייצור מכונות. באמצע השנה השנייה ללימודיו הוא התחתן עם סבתא שלי כהוא היה בן 22 והיא הייתה בת 21. כשגמר את הלימודים בבית ספר זה היה טכנאי. סבתא והוא החליטו שהוא לא יודע מספיק והוא החליט ללמוד הנדסה. הוא למד בביה"ס "ווסטר" שנה. בסוף שנת הלימודים החליט לחזור לבוסטון, שם סבתא נכנסה להיריון עם אבי, אחיה הבכור של אמא שלי וסבא עבד כטכנאי. באותה תקופה סבא החליט שהוא רוצה ללמוד הנדסת מכונות חקלאיות ולכן, אחרי שאבי נולד והיה בן כמה חודשים הוא וסבתא החליטו לנסוע לקליפורניה כדי שסבא ילמד שם הנדסה חקלאית, היות ומזג האוויר בקליפורניה מאד דומה למזג האוויר בישראל. בקליפורניה למד בביה"ס "University of California at san Louis Obispo" שלוש שנים ונולדו שם דיויד אחיה השני של אמא שלי ושרונה אחותה. בגיל 27 קיבל סבא את התואר "מהנדס מכונות". אחרי הלימודים בבית ספר הזה נסע לשנת לימודים בדיוויס שבקליפורניה ושם למד קורסים בחקלאות ובכדי לפרנס את המשפחה עבד כמהנדס ניסוי בטילים בחברת "Aero jet general corp.". הוא גמר ללמוד והמשיך לעבוד בחברה ואז נולד יואל אחיה השלישי של אמא שלי. באותה תקופה, סבא ניסה למצוא עבודה כמהנדס מכונות חקלאיות אבל לצערו , כל עבודה שהוצעה לו הוא היה צריך לרדת בשכר בעשרות אחוזים ולכן ירד ללוס אנג'לס לעבוד בחברת ".Douglas corp" כמהנדס תכנון טילים. בשנת 1960, כשהיה בן 31 הוא וסבתא החליטו לעלות לישראל.